יום חמישי, 31 במרץ 2011

Hey, Fever!

כמו רוב הסובלים מתסמונת שטוקהולם, גם אני מחבבת מאוד את האביב, על אף שהוא ללא כל ספק אויבי הגדול ביותר. בשבועות האחרונים (כמו בכל שנה בין מרץ למאי), סבלתי מהחמרה במצב האלרגיות שלי ואחרי שהרגשתי השתפרה, תקף אותי האביב במפתיע וזרק עלי שפעת קשה. טוב, היא לא אובחנה על ידי אף אחד מלבדי, כי אני שונאת ללכת לקופת חולים (ההמתנה בתור לרופא בין שלל הפיסחים והעילגים, כי אלה האנשים שיש בקופות חולים, מזכירה לי את "עלובי החיים" ומכניסה אותי לדיכאון לשארית היום), אבל זו עובדה ידועה שאני לעולם לא טועה באבחון עצמי. את התמונות צילמתי לפני ההתקפה הגדולה, אבל לא יכולתי להעלות אותן בגלל דמיון הצבעים שלבשתי לצבע סירופ לשיעול... ובעצם כל שהתכוונתי בתלבושת הוא לעלות על טרנד צבעי הפסטל האביבי ולהילחם בנטייתי הטבעית ללבוש צבעים קודרים, אותה העליתי בפניכם בפוסט "Miss Conception".


Like most of the people that have Stockholm syndrome, I too love the spring, although it's most obviously my biggest enemy. For the past weeks, (like every year between March to May), my allergies worsened and after feeling a little better, spring suddenly attack me and dumped on me a severe flue. Well, it wasn't actually diagnosed by anyone else but me, because I hate going to the doctor (waiting in the clinic among all the sick and suffering makes me think of "Les Miserables" and gives me the clues for the rest of the day), but it is a common fact that I'm never wrong in self diagnostics. The pictures were taken before the big attack, but I couldn’t upload them because the resemblance of the colors I wore to the color of coughing syrup… while everything I wanted to do is to wear the pastel trend and fight my natural tendency to wear dark colors, like I mentioned in the post "Miss Conception".


Shirt: H&M

Jeans: Zara

Shoes: Mom's

Ring: Accessorize

Necklace: Diva

Scarf: London's street


Photographs and set the courtesy of both of my sisters. התמונות והסט באדיבות אחיותי




יום שישי, 18 במרץ 2011

Mad Betty

אם כבר הספקתם לאמוד את אופיי, בטח הבנתם שפורים הוא הקטע שלי. אני זוכרת כל תחפושת, לאן נלבשה ואיך תוכננה, רובן ככולן יצירות מופת פרי ידי האומן של אמא שלי. השנה החלטתי להתחפש לבטי דרייפר מהסדרה המצויינת "מד מן", ולתפור עבורה שמלה בגזרה די פשוטה בסגנון שנות ה- 60 (ותודה ללימור על בחירת הבד המשובחת). מיד לאחר תחילת המלאכה הודיעה לי חברתי ה/1 כי מתקיימת מסיבת "מד מן", לא יכולתי להאמין למזלי הטוב! אני חייבת להודות שהופתעתי לראות שכמעט כל הנוכחים השקיעו בתחפושות, בטוחה שהיו שם גם כמה בלוגיסטיות, שכן הסטייל והשיק נכחו בכל עבר.



If you have already had the chance to know who I am, you probably realized that Purim is my thing. I can remember every costume, where I wore it to and how it was planned, every each one a masterpiece sowed by my mother. This year I've decided to dress up as Betty Draper from the excellent show "Mad Men", and for which to sow a pretty simple 60's dress (and thanks to Limor for the wonderful fabric choice). Soon after I started the work my friend informed me of a "Mad Men" theme party, and I just couldn’t believe my luck! I must say that it surprised me to see most of the guests in very good costumes, I'm quite sure a few fashion bloggers attended as style an chic were all over.

יום רביעי, 16 במרץ 2011

The little seamstress

פורים המתקרב היווה עבורי את ההזדמנות המושלמת להתנסות קצת בתפירה על מכונת התפירה שרכשתי לפני כשנה ועד היום העלתה אבק בפינה.

המטרה: לתפור שמלה בסגנון שנות השישים שאולי תהלום גם את המציאות לאחר שפורים יחלוף.




This coming Purim was the perfect opportunity to exercise my sowing skills and the sowing machine I purchased a year ago and has been sitting in the dust since.

The goal: to sow a 60's inspired dress that might be good enough for real life once Purim is over.

המצרכים:
2 מטרים של בד כותנה

אלכסון, רוכסן (וכמובן חוטים ומכונת תפירה...)

אופן ההכנה:
עבור החצאית יש לגזור 70 ס"מ (יש למדוד מהמותנים ועד איפה שרוצים שהחצאית תסתיים ולקחת אקסטרא 4 ס"מ עבור מכפלות ותפרים).
יש לקפל קפלים ברוחב סנטימטר על מנת ליצור חצאית מתרחבת, לסמן בסיכות ולתפור עם כיוון הקפלים.
יש לעשות מכפלת בחלק התחתון של החצאית בתפר יותר חזק או אפילו כפול אם ניתן.
את הגזרה של החלק העליון ניתן להעתיק משמלה דומה, ולהקפיד להעתיק נכונה את הפנסים.את הגזרה מציירים באבן מיוחדת על הבד כאשר הוא מקופל לשניים וגוזרים ביחד כך שהגזרה סימטרית בשני הצדדים.
לא עושים מכפלת לחלקים המעוגלים של השמלה (כמו שרוולים ומחשוף) אלא משתמשים באלכסון. זוהי רצועת בד אותה תופרים לצד החיצוני של השמלה ואז מקפלים עם השמלה כלפי פנים ותופרים תפר פנימי כך שלא ניתן לראות את האלכסון מבחוץ.את הרוכסן תופרים מאחור, יש להשאיר שני סנטימטרים עודפים בכל צד של הרוכסן לשם התפירה. זוהי התוצאה המוגמרת שלי, שעלתה לי בהרבה יזע, עצבים ודמעות.
בקרוב הפוסט המשלים עם התחפושת המלאה.
חג פורים שמח!!!

יום ראשון, 6 במרץ 2011

Spring Awakening

שלא תטעו, אינני נצר למשפחת ספי בן יוסף ולא הפכתי בן לילה לחובבת טבע. למעשה אני מעדיפה יותר מכל דבר אחר להעביר את ימי השבת שלי בבית, צפונה מתחת לפוך במיטה. אך הנסיבות הביאו אותי בסוף השבוע האחרון להתחכך בעם ישראל בפארק קנדה, מה שאולי החמיר קמעה את החרדה שלי מאנשים, אבל תרם כמה תמונות נוף של האביב והפריחה (וגם תרם תרומה נכבדת לצריכת הכדורים האנטי היסטמינים שלי) אותן הייתי מוכרחה לחלוק. ומישהו מוכן להסביר לי למה לא ניצלנו את פריחת השקדיה כמו שיפן ניצלו את פריחת הדובדבן?!


Don't be misled, I'm not a part of Sefi Ben Yosef dynasty, and didn't become a nature fan overnight. I rather spend my Saturdays home, hiding under the blankets. However, circumstances brought me this past weekend to mingle with the Israeli people in park Canada, and thong that might have strengthened my anxiety of people, it contributed a few landscape pictures of spring awakening (and also worsen my dependency in anti-histamines) which I had to share. And can somebody explain why aren’t we taking advantage of almonds blossom as the Japanese are of the cherry blossom?!