יום שבת, 25 בדצמבר 2010

Why don't I like Angelina Jolie

תחילה גילוי נאות, מעולם לא חיבבתי את אנג'לינה ג'ולי.
הגברת ג'ולי מקבלת מחמאות רבות על שמלת אנגורה לבנה אותה לבשה לאחרונה על השטיח האדום. או אז נזכרתי שכבר אינני חייבת לשבת בצד ולשתוק. יש לי איפה להוציא את הקיטור, גם אני יכולה לבקר (מואה-אה-אה, נשמע צחוק מרושע בסביבות המקלדת שלי). אני מוכנה לתת לה קרדיט על שלבשה שמלה מאנגורה, מה שנראה לי מתאים במיוחד לעונה זו של השנה ודי נעים אם כי מגרד. אבל אני לא מוכנה לשבת בצד בעוד האישה מסוגלת רק לטריק אחד – שסע עמוק ברגל. אני כבר רואה אותה צועדת למשרדיה של דונטלה ורסצ'ה ואומרת בפנים קפואים מבוטוקס ושפתיים שלא מאפשרות להגות כמו שצריך "אני צריכה שמלה עם כיווצים בבטן, מאז שילדתי את התאומים, אני לא כתמול שלשום. צריך גם להראות משהו לפאפארצי, אז אפשר לחשוף את רגל ימין, היא עודנה גרומה מספיק" פיכס. "ומה תעשי בשיער, הגברת ג'ולי"? שואל אחד העוזרים האישיים. "בא לי משהו שונה... אולי תסרוקת נפוחה?". פיכס. הגברת ג'ולי האומללה לא אשמה, כאמהות רבות נקלעה לסחרור אופנתי. מצאה האומללה גזרה אחת שמחמיאה לה לדעתה, ובמקום לנסות להפעיל את מוחה הרפה ולאתגר, חוזרת חזור ושוב על אותו הטריק.
כבר ציינתי שמעולם לא חיבבתי אותה?

First a confession, I never liked Angelina Jolie.
Miss Jolie receives lots of compliments on a white angora dress she wore lately on the red carpet. Then I remembered that I no longer need to sit quietly and be silent, I have a place to vent. I too can criticize (Moa- Ha-Ha, an evil laugh sounded near my keyboard). I'm willing to give her credit for wearing an angora dress, which seems very season appropriate and kind of cozy, though itchy. However I will not sit still while this woman is clearly just a one hit wonder – a deep slit. I can just imagine her walk into Donatella Versace's offices and say in a botoks frozen face and lips that prevents from pronouncing properly "I need something structured in the stomach, I'm not myself since I had the twins. We also need to give the paparachi something. So show my right leg. It's still boney enough". Yuck. "And what about the hair, Miss Jolie"? Asks one of the personal assistances. "Lets do something different, hair pulled back and puffy". Yuck. Poor Miss Jolie is not to blame, as many mothers she lost herself fashionably. The miserable found a silhouette that she thinks is flattering, and instead of trying to challenge her feeble mind, keeps returning to the same trick.
Did I mention I never liked her?

תצוגת הרגל האחרונה, 2010, בפרימיירת סרטה "התייר" בניו יורק. השמלה של ורסאצ'ה אטלייה. התמונה מכאן 2010, בכורת הסרט "Salt" בטוקיו. התמונה מכאן.
2010, בכורת הסרט "Salt" בלונדון. התמונה מכאן.
2009, טקס חלוקת פרסי האקדמיה. התמונה מכאן 2009, טקס פרסי גלובוס הזהב התמונה מכאן. 2009, בכורת הסרט "ממזרים חסרי בושה", קאן. התמונה מכאן.

יום שני, 13 בדצמבר 2010

The geek and the Chic

מזג האוויר הסוער וההתקררות שבאה איתו כלאו אותי בבית במשך שלושת הימים האחרונים, מה שגרם לי לרצות להביע מחווה לאנשים אחרים שכנראה היו כלואים בבית במשך הרבה הרבה זמן, החנונים מה"יפה והחנון". כמתבקש אני מזדהה יותר עם החנונים מאשר עם היפות, אם זה בגלל שאני מכירה יותר משלוש מילים לועזיות, או בגלל שהחנונים מזכירים לי שורה מעורפלת ועגמומית של בליינד דייטים אליהם יצאתי. כך או כך, את הסטייל של החנונים בסדרה, אפשר לשייך להפקה שמנסה לגרום להם להיראות עוד יותר מאותגרים מבחינה חברתית ממה שהם באמת, ולא שהם צריכים עזרה. הבגדים שלהם שופעים בפפיונים, סוודרים מעוינים, ברמודות וגופיות סבא, ובקיצור כל מה שאני אוהבת באופנה!!! אני מניחה שאחותי צדקה כששטחה בפני שאינני אלא חנון בארון. דו משמעית.

The stormy weather and the cold that followed it locked me in for the past three days, which made me want to pay an attribute for other people that were obviously locked in for a long long time, the geek from "beauty and the geek". As expected, I identify more with the nerds than with the beauty, whether it's because I know more than three big words, or it's because the geek reminds me a vague and sad line of blind-dates I had. Either way, the style in the show we can attribute to the production that tries to make them look even more socially challenged than they are, not that they need any help. Their clothes are filled with bow-ties, checkered sweaters, bermuda's and sleeveless tops, in short, all my favorites!!! I guess my sister was right saying I'm nothing but a geek in the closet. Literally.

גופיית סבא: Topshop
קרדיגן: Pull and bear
חצאית: H&M
שרשרת: Accessorize
חגורה: קרלה ג'ונס

Shirt: Topshop
Cardigan: Pull and bear
Skirt: H&M
Necklace: Accessorize
Belt: Karla Jones
Thank you sis for the pictures and the set, תודה לך אחותי על סט הצילומים והתמונות

יום שני, 6 בדצמבר 2010

חשיפה לצפון - Northern Exposure

בשבוע שעבר ארזתי עימי יום חופש ונסעתי לצפת. שעתיים וחצי נסיעה לכל כיוון, רק כדי לשבת עם חברתי הטובה א.ב.ג במשך שעתיים ולפטפט. זה היה עוד לפני הגשם שהיכה בנו היום והאוויר במרכז היה יבש וחם. בצפת יש רוחות קרירות ושמש נעימה, אז ניצלתי את ההזדמנות והתחפשתי לדוסית, נטמעת היטב בנוף הצפתי. א.ב.ג העירה לי שמלבד עצמות הבריח הגלויות שלי, התלבושת ללא רבב (היא העלימה עין מקוצרה של החצאית, כי יודעת שבגבהים שלי בלתי אפשרי למצוא חצאית שעוברת את הברך).


Last week I packed up a vacation day and drove off to Zefat. Two and a half hours drive to each direction, only to sit around with my best friend O.B.G (in Hebrew it sounds better) and chat. That was even before the rain that hit us today and the air in the center was hot and dry. Zefat has cool winds and warm sun, so I took the opportunity to play dress up, and become an orthodox, blending in the local view. O.B.G commented that apart of my revealed collarbones the outfit is impeccable (she looked away from the height of the skirt because she well knows that it's impossible to a girl my height to find a skirt that covers the knees).

התמונות באדיבות א.ב.ג                                            The pictures are in the courtesy of O.B.G

שמלה וסוודר: Mango

גרביונים: Forever 21 (והכי גרועים שרכשתי מעודי!)

נעלים: Aldo (ישנות עד מאוד)

כובע: כובען, אלנבי.


Dress and sweater: Mango
Stockings: Forever 21 (and not worth a penny).
Shoes: Aldo (and as old as the sea).
Beret: Hatter, Allenby.