Boring Academy

היה זה אך צפוי שאחרי השיא של טקס גלובוס הזהב, יהווה האוסקר מפלה כה גדולה. הטקס היה משעמם ולא מצאתי על מה לכתוב. שפע של שמלות בקשת צבעים מצומצמת הנעה בעיקר על קו הניוד מנצנץ/זהוב/כסוף – אדום או שחור. רק שמלה אחת כבשה את ליבי בעיקר בשל המודרניות שלה, הרגשתי שאני רואה את הדור הבא של שמלות ולא שוב עוד שמלה בניוד עם נצנצים וקרעי שיפון/נוצות. זו היתה השמלה של קייט בלאנשט, של ג'יבנשי, בצבע סגול לילך (נכון, קטלתי את הצבע הזה בטקס האמי, ועכשיו ראיתי מה אפשר לעשות איתו והבנתי שזה לא היה הצבע, אלא השמלות ומי שלבשו אותן) וירוק ועם קישוטים ודוגמא מורכבת.
ולגבי שאר השמלות המשעממות, האם יכול להיות שהמתלבשות הטובות באמת של הוליווד הן שחקניות טלוויזיה ולא קולנוע?

It was just expected that after the highlight of the Golden Globe awards, the Oscars will be such a dud. The awards ceremony was a bore and I couldn’t find anything to write about. A bundle of dresses in nude/shiny/golden/silver, red or black. There was only one dress that captured my heart mainly because of its modernity, that made me feel I'm looking at the next generation of dresses and not another nude colored –sequined- chiffon shreds. The dress belonged to Cate Blanchett, made by Givenchy in lilac (true, I dissed the color at the Emmy's and now I've learned what can be done with it if you are the right person), and green with elaborate pattern.
And regarding the other boring dresses, could it be that the actually good dressers of Hollywood are T.V actresses rather than the big screen ones?

קייט בלאנשט מקדימה ואחורה בשמלה של ג'יבנשי, התמונה מכאן

מילה קוניס מדגימה איך אותו הצבע יכול לשעמם פלאים, בשמלה של אלי סאאב, התמונה מכאן.

מסתבר שהטעם הטוב היה שייך לראין ריינולדס, סקרלט ג'והנסון בשמלה של דולצה גבאנה, התמונה מכאןנטלי פורטמן נאלצת להסתפק בדברים היחידים שעולים עליה, בשמלה של רודרטה מכאן.

פנלופה קרוז גונבת לקים קרדשיאן את ההצגה ומוכיחה שהטם הטוב נעלם בלידה האחרונה, בשמלה של לורן סקוט מכאןאן האתווי מאכזבת אחרי ההצטיינות שלה בטקס גלובוס הזהב, בשמלה של ולנטינו, התמונה מכאןסנדרה בולוק מתאוששת אחרי המתיחה, השמלה של ורה וואנג מכאןאם אין לך את המחשוף הנדרש, לכי עם צוארון גולף! ג'ניפר הדסון בשמלה של ורסצ'ה, התמונה מכאן.ניקול קידמן בשמלה שרואים עליה ששייכת לדיור, מצטיינת בנעליים לפחות. התמונה מכאן.מישל וויליאמס שאסור, אסור לה ללבוש שמלות צרות כי יש לה מותניים עבות, רגליים רזות ואין לה צואר בכלל... אבל מרשה לעצמה כי היא מיוחדג'ת... השמלה של שאנל, התמונה מכאן.

עוד אחת בשמלה בניוד עם נצנצים, מנדי מור במוניק לוליה, התמונה מכאן. הילדה מהסרט של האחים כהן שמתגלה כפאשניסטה לא קטנה, היילי סטיינפלד (משלנו?) בשמלה שעיצבה לבד מאת מרקזה, התמונה מכאן.

האלי ברי שתמיד מפתיעה אותי לרעה, לבשה שמלה שכיחה של מרקזה, התמונה מכאן. הילארי סוונק עם שמלה, שאלמלא ראיתי אלפים כמוה, יכלה להיות נחמדה. של גוצ'י, התמונה מכאן

גווינית' פאלטרו בשמלה של קלווין קליין, כמו רוב השמלות שלו, אין משהו טוב לכתוב ואין משהו רע, התמונה מכאן

Miss Conception

אתם מכירים את זה שכל החיים חשבתם משהו לגבי עצמכם ואז בא מישהו ולגמרי מנפץ לכם את הקונספציה? לאחרונה אמרו לי שאני לא לובשת צבעים... ופתאום זה הכה בי, אני לא לובשת צבעים! אני, שהייתי המעריצה מספר אחד של בנטון בילדותי, שלבובות הברבי שלי לא היה פריט לבוש אחד בשחור, האם זה אפשרי? הסתכלתי בפוסטים הישנים שלי ובאמת קשת הצבעים שלי נעה בין אפור, לבן, שחור וכחול, וזהו פחות או יותר. שעטתי בבעתה לקניון הקרוב אלי נחושה בדעתי לרכוש פריט אדום או ורוד בוהק אך לא התגברתי על המחסום ויצאתי עמוסה בפריטים בכחול נייבי וצבע הפודרה על שלל גווניו... אני לא יודעת מה הסיבה לכך ואם היא נעוצה בעובדה שצפיתי ביותר מידי פרקים של "פליסטי", אבל אני מאחלת לי מכל הלב לקבל את האביב המתקרב בעזרת לפחות כמה גווני פסטל.

Do you know the how it's like when all of your life you've had a misconception about yourself until someone comes and puts a mirror in front of you? Well, lately I've been told I'm not wearing enough colors… and suddenly it hit me, I'm not wearing colors! Me, who have been Benetton's number one fan, that my Barbie dolls didn't have one black item, is it possible? I've checked out my earlier posts and indeed my color charts run between gray, white, black and blue and that’s pretty much it. I run in terror to the nearest mall determent to buy a red or hot pink item but got back home loaded with navy blue and powder colored items… I don’t really know the origin to this problem and if it comes from to much hours watching "Felicity", but I honestly with myself to greet the coming spring with at least a few pastels

.

חולצה, גרביונים וסוודר: Forever 21
חצאית: Urban Outfitters
מגפיים: קנת' קול
עגילים: Accessorize

Shirt, Stockings and Sweater: Forever 21
Skirt: Urban Outfitters
Boots: Kenneth Cole
Earrings: Accessorize

תודה לאיילת על הצילומים המעולים, Thank you Ayelet for the great pictures

Not so amazing grace

הבעיה כשאין לך צלם צמוד היא שאתה כל הזמן תלוי בחסדם של אחרים ואם חסדים היו שווים משהו, היינו קונים אותם בכסף. כך יצא שביליתי את שישי האחרון עם חברתי ע', ששם משפחתה הוא ז' (ומייד תבינו איך זה מתקשר לסיפורינו), והחלטתי לנצל הזדמנות זו להצטלם לפוסט כי פברואר עומד להיגמר ועדיין לא פרסמתי פוסט אחד. ע' הינה בחורה אינטליגנטית עם נטיות אומנותיות כך שתמיד היו לי ציפיות גבוהות לגביה, וגם אם הנטייה הטבעית שלה הוא לצלם אותי בזוית מלמטה, אמור להיות קל למדי לשכנע אותה בעזרת קול ההיגיון. אך אבוי, הביטחון העצמי בנוגע לכישורי הצילום שלה עלה פלאים לאחר סיועה לי בפוסט "cold winter days" והיא הקליקה במהירות תמונה אחר תמונה, כיוונה אותי ימינה ושמאלה, קדימה ואחורה עד שנגמרה הסוללה במצלמה ולא יכולתי לבחון את התמונות. ובבית ראיתי כי צילום הוא אומנות ואו שיש לך את זה או שכל מה שיש לך הוא ז' בע', אחרת אין הסבר למה אין לי תמונה אחת עם הנעליים שלי. אחרי עריכה מרובהההה החלטתי להעלות מספר מצומצם של תמונות בכל זאת, רגע לפני בואו של מרץ.

The problem with not having a near by photographer is that you are constantly depended in other people's grace, and if grace was any good we would have bought it with money. So it turned out that last Friday I hung out with my friend I' and decided to use that opportunity to photo to a post before February ends. I' is a highly intelligent girl with artistic tendencies so I always had high expectations of her and even if her natural tendency is to photo me in a weird angle, persuasion by logic was a pretty easy thing to do. But alas, her confidence about her photography skills incredibly rose after her help in "cold winter days" post and she rapidly clicked a picture after picture, moved me right and left, front and back until the battery was gone and I couldn’t examine the pics. At home I understood that photography is a art and either you've got it or you don't, or else I can't explain why I don't have one picture of me and my shoes. After a l-o-o-o-t of editing I've decided to upload a small amount of pics after all, before March is here.

חולצה: Mango
סווטשירט: יפן
ג'ינס: GAP
כובע: H&M

Shirt: Mango
Sweatshirt: Japan
Jeans: GAP
Hat: H&M

ובכל זאת תודה לע' המוכשרת שכל מה שהאל חסך ממנה בכישורי צילום הוא חנן בשנינות!