It's a SAG, SAG day

ושוב טקס פרסים בהוליווד נותן לי את התירוץ האולטימטיבי לא ללמוד למבחנים ולעסוק בתחביבי המועדף – להעביר ביקורת על אנשים.
אחרי ההופעות המוצלחות של הכוכבים בטקס גלובוס הזהב, עלה רף הציפיות שלי ומראש ידעתי שטקס פעוט יחסית כמו הסאג לא יספק אותי. הטקס היה מלא בצבעי אפור, ניוד, לבן (האם הופך הלבן להיות הגרסה האביבית של הניוד???) ואדום בהמשך למגמות שראינו בגלובוס.
הצלחתי בכל זאת למצוא שלוש שחקניות שהפגינו טעם טוב, אם כי מאופק יחסית.
עד הטקס הבא.

Again a Hollywood award ceremony gives me the ultimate excuse to skip studding and do my favorite thing – judge people's outfits.
After the successful outfits of the stars in the golden globe, my expectations were very high and I knew in advance that a simple ceremony like the SAG will not do the trick. The red carpet was filled with gray, nude, white (is white becoming the spring version of the Nude???) and red following the trend we've seen in the Globe.
I finally managed to find three actresses that showed good taste, though reserved…
Until the next awards.

ושוב במקום הראשון, ג'ניוארי ג'ונס (לצד ג'ון האם) בשמלה של קרולינה הררה (ודי מזכירה אותה במראה הכללי), התמונה מכאן

קלייר דיינס בשמלה של לואי ויטון שקצת מזכירה מזוודה אבל במובן החיובי, התמונה מכאן

ג'אימה מאיס בשמלה של ג'ני פקהאם, התמונה מכאן

קים קרדשיאן (ואם אתם לא מכירים זה רק אומר לטובתכם שאתם לא צופים ביותר מידי E) מקבלת ממני ציון לשבח על תמיכתה במצרים בשעתה הקשה, לובשת שמלה, לא מהחנות של לאה באור יהודה, אלא של מרקזה... התמונה מכאן. מקווה שזה עזר לכם לאבד את התיאבון ולפצוח בדיאטה.

Insights

יש לי תובנה חדשה: על מנת לכתוב דברים מעניינים ושנונים בבלוג, צריך שיהיו חוויות מעניינות ומשעשעות בחיים. לא תצא הרבה שנינות מהתיאור שלי של איך אני יושבת מול המחשב בשבוע האחרון בכדי ללמוד למבחנים ועושה הכל חוץ מללמוד. בכך מסתכמות החוויות שלי מהשבוע האחרון: התמודדות עם דחיינות ומה שנראה כהפרעת קשב וריכוז שהחליטה להרים את ראשה המכוער דווקא לקראת סיום לימודי. אתמול, במסגרת מאמצי לברוח מהמחשב, קפצתי ליער הקרוב. לשם שינוי, כל הבגדים שלי מהעונה האחרונה וזה רק מצביע על היובש ההשראתי שנחלתי כתוצאה משינון ממושך של מידע מיותר וטריוויאלי אותו אשכח בעוד שבוע מהיום. מה שמביא אותי לעוד תובנה: על מנת שתהיה השראה וחשק להתלבש מיוחד, להצטלם או לכתוב בלוגים, יש לבלות קצת בחוץ ובחברת אנשים אופנתיים. לגזור ולשמור, לעיתים רחוקות אני מגיעה לעומקים כאלה.

I have a new insight: in order to write witty and interesting stuff in the blog, one needs to have interesting and funny experiences in life. Not a lot of wit can come out of me describing how I sit in the past week in front the computer in order to study for my exams and do anything but studding. This pretty much sums up my experiences from the past week: dealing with procrastination and what seems to be an attention deficit disorder (ADD) that raised its ugly head toward the end of my studding. Yesterday, as a part of my efforts to run away from the computer screen, I dropped by the nearest forest. For a change all my clothes are from the last season which only proves that I am dried up from inspiration as a result of over memorizing trivial data that I am soon to forget. That brings me to another insight: in order to have inspiration to dress special, photograph or write blogs, one needs to spend time outdoors, with fashionable people. Cut and save this, I rarely reach such depths.

חולצה: H&M
סוודר: Mango

ג'ינס: Zara
שרשרת: Accessorize
נעלים: יפן

Shirt: H&M
Sweater: Mango
Jeans: Zara
Necklace: Accessorize
Shoes: Japan

Post Semester

זהו, נגמר הסימסטר. הייתם מצפים שאשתפך על החופש הקורא לי מכל הדרכים, על הרצון לרוץ ברחובות בקול רינה, על החשק העז לנוע באמצעות גלגלונים (בהנחה שאני מסוגלת...). ואילו אני, רואת שחורות שכמותי, מסתכלת קדימה ורואה רק את תקופת המבחנים המתקדמת לעברי, את מועדי ההגשה של העבודות שאני צריכה להתחיל לעבוד עליהן, רואה רק סורגים וימים ארוכים מול המחשב. רגע אחרון לפני שאני נכנעת קופצת קפיצת ראש לתוך הלימודים, ענדתי פפיון כמתבקש, והחלטתי לנצל את מזג האוויר ההפכפך שלנו וללבוש מיקס של דק ועבה, בהיר וכהה, ובאמת להשתמש במטעמי הארון שלי עד תום.

That’s it, the semester has ended. One might expect me to gush over the freedom that’s calling me, over the wish to run singing in the streets, about the will to move around in flip-flops (assuming I can). As I, pessimistic that I am, look forward and all I can see is the exams heading towards me, deadlines piling up, bars, and long days in front the computer. One last moment before surrendering to this stressful times, I wore a bow tie as necessary, and decided to use the inconstant weather and wear a mixture of thick and thin, light and dark, and to really use the delicates my closet has to offer.

חולצה: בננה רפבליק, 2001, האם מותר לי כבר לקרוא לה וינטאג'?
וסט ומכנסיים: H&M
פפיון: Diva (סיכה לשיער).
מגפיים: Zara

Blouse: Banana republic, 2001, can I start calling it vintage?
Vest and pants: H&M
Bow tie: Diva (hair clip)
Boots: Zara

תודה לאחותי על התמונות והסט המדהים, Thanks sis for the pictures and the amazing set.

Golden Boy

אתמול בערב נערך טקס פרסי הגלובוס. לרגע שקלתי להישאר ערה כל הלילה כדי למלא את חובותי בתור בלוגרית בועטת שכמותי, או אז נזכרתי שיש לי ממיר מקליט חדש. כך שיכולתי לצפות לי בנוחות בשטיח האדום, להעביר מהר את השטויות בהן המראיינים (ראיין סיקרסט) שואלים את הגברים איזו חליפה הם לובשים (את מי זה מעניין? כולם לבושים אותו הדבר!), ולהתמקד בשמלות שאהבתי. אני לא יודעת אם זו ההתלהבות מהטכנולוגיה, או שהיה אתמול ערב מוצלח ביותר, אבל בין שמלות מרהיבות לבין שמלות משוגעות לגמרי (במובן הרע), רוב השמלות היו יפות למדי (ואני לא מחמיאה בקלות, גם לא למעצבי על).
צבעים רבים לא נראו אתמול, השטיח נשלט על ידי שחור, ניוד, ורוד, אדום וירוק בקבוק אך הטרנד המוצלח ביותר לטעמי היה שרוולים ארוכים. רוצה גם.
חילקתי את הפוסט לצבעים המרכזיים ודירגתי את הטובים והגרועים ביותר. בונוס בסוף.

Last night took place the Golden Globe awards. I considered for a second to stay up all night to fulfill my duties as a kick ass blogger, but then I remembered that I can record it. So I watched comfortably the red carpet, switched forward as the interviewers (Ryan Seacrest) asked silly the men, who are they wearing (who cares? They all wear the same clothes!), and focus at the dresses I loved. I'm not sure if it’s the enthusiasm from the technology, or if it was a good evening, but between amazing dresses, to crazy ones (in the bad way), most dresses were very beautiful.
You couldn't find lots of colors, the carpet was dominated by Nude, Black, Pink, Green and Red, but defiantly the best trend was long sleeves. I also want it.
I divided the post to the dominate colors and rated the best and worst. Wish-list bonus at the end.

אדום

ג'ניוארי ג'ונס (מד מן) שוב מנצחת את כולן ואפילו לא מותירה מקום לכוכבות נוספות בצבע האדום.השמלה של ורסצ'ה כמובן, התמונה מכאן

ורוד

במקום הראשון בצבע זה, ליה מישל (Glee) בשמלה מובנית של אוסקר דה לה רנטה, התמונה מכאן
נטלי פורטמן בשמלה מרהיבה ובשילוב הצבעים האהוב עלי של אדום וורוד מאת ויקטור & רולף, הגיעה רק למקום השני כי יש לי הרגשה שחיקוי יעמוד לרשותינו באלנבי מהר מאוד (הבד נראה קצת זול).

אוהבת את השיער, אחלום על השרשרת בלילה, אבל האם העקבים הולמים את ההריון?

התמונה מכאן

קלייר דיינס, הפעם בשיזוף מתון לבשה גירסה משודרגת של השמלה הידועה לשמצה של קרי ראסל מהאמי, את לא עוקבת אחרי הבלוג? התמונה מכאן, על השמלה של קרי כאן, השמלה מאת קלווין קליין.

במקום האחרון ג'וליאן מור בשמלה מקומטת עד מאוד של לנווין, אבוי. התמונה מכאן

ניוד (Nude)

במקום הראשון לייטון מייסטר (אחת שממש ממש ממש יודעת) חוגגת את טרנד השרוולים בשמלה של ברברי. תסתכלו על השיער והתכשיטים ותבינו לאן אפשר לשאוף בחיים. התמונה מכאן

במקום השני הקרוב אן האתווי גם בשמלה עם שרוולים, הפעם של ארמאני, התמונה מכאן

סקרלט גונסון בשמלה של אלי סאאב (התמונה מכאן) וסנדרה בולוק בשמלה של ג'ני פקהאם (התמונה מכאן).

שתיהן התגרשו לאחרונה ובחרו ללבוש שמלה כמעט זהה, טרנד גרושות?

ובמקום האחרון, מישל וויליאמס מחופשת לסבתא של ג'ן מדוסון קריק בשמלה של ולנטינו שלא מחמיאה לא לה ולא לולנטינו. התמונה מכאן.

ירוק בקבוק

במקום הראשון (אכן!), אנג'לינה ג'ולי בשמלה של ורסצ'ה (שלא טועה לעולם). בטוחתני שאין צורך להדגיש בפניכם כי הגברת ג'ולי שמעה לעצתי הנוקבת וויתרה על השסע, השיער הנפוח והעיניים המודגשות המלווים אותה בקביעות כבר שנתיים, אימצה במקום זה את השרוולים הארוכים, כל הכבוד! רק היזהרי שלא להיצמד לשרוולים הארוכים בשנתיים הבאות, עד כמה שהם מחמיאים לזרועותיך המקועקעות. התמונה מכאן

קתרין זיטה ג'ונס בשמלה של סקרלט אוהרה, סליחה, של מוניק לוליה. התמונה מכאן. מילה קוניס בשמלה של ורה וואנג, השמלה מכאן

במקום האחרון, אליזבת מוס (מד מן) בשמלה של דונה
קארן (המממ...), התמונה מכאן

ספיישל מיוחד - Wish List
וברשימה שלי, לא שמלות, אלא הכוכבים הלוהטים של הטקס שלמרות שלבושים אותו דבר (ועל כך אומרים ברוך שעשני אישה), בכל זאת תורמים בגזרת הסקס-אפיל

במקום הראשון, גוז'ף גורדון לויט, הגירסה היהודית והצלולה של הית' לדג'ר, שיבדל לחיים ארוכים. התמונה מכאן

במקום השני ג'ייק ג'ילנהול שאיבד נקודות מולדות על גובה ועל טיילור סוויפט, התמונה מכאן

ג'ון יאם, כלומר ג'ון האם, הגיע רק למקום השלישי כי אני באופן אישי מעדיפה אותו בפנים מיוסרות ונשימה נודפת אלכוהול. התמונה מכאן

Cold winter days

בימים האחרונים ניתן למצוא אותי במצב אחד, מצונפת בתוך שמיכת פוך, רכונה מעל כוס תה (על איך שהתגברתי מפחדי מכוסות תה, בפוסט נפרד) וגרובה בחותלות מחממות."18 מעלות בחוץ", אתם בטח חושבים לעצמכם, "יש מדינות שבהן 18 מעלות נחשבות לקיץ". ובכן, הטענות האלה לא עובדות עלי, אם הייתי רוצה לסבול בכפור הייתי מזמן עוברת לשבדיה, מה יש לי פה חוץ מהבטחה לטמפרטורות גבוהות גם בחורף? כל שאני רוצה הוא להישאר במצעי הפלאנל שלי, לכודה בין שתי השמיכות לבין בקבוק חם. ביום שישי האחרון הטעתה אותי גיחתה הקצרה של השמש הבוגדנית ונסעתי לטיול קצר, הצלחתי להגיע עד פארק שרונה (שסגור כולו אגב, בגלל גינדי ובניינם), ולכדתי כמה תמונות נדירות מול השמש. מיד לאחר מכן התקדרו השמים והכריחו אותי להיכנס למקום בו חם. חם, הכל יחסי. חם אולי ביחס לאתר סקי באלפים, לא חם יחסית ל- 40 מעלות באוגוסט, על חוף הים. רק לשם הרקורד, אני מאוד אוהבת חורף, אפור, גשם וסוודרים, רק לא אוהבת קור.

In the last couple of days you can find me in one situation: wrapped under a warm duvet, hovering over a cup of tea (all about how I overcome my fear of tea in another post) and wearing warm leggings. "Its 18 degrees outside", you must be thinking, "there are countries where 18 degrees are considered summer". Well, these arguments are not working for me, if I didn't mind the cold so much I would have move to Sweden, what else is this country promising me except for warm temperatures in the winter? All I want to do is cover up with flannel bedding, with two blankets and a warm bottle. Last Friday I was misled by the treacherous sun and o drove to a short trip. I managed to drive up to Sarona park (all closed for Gindi's project, by the way) and caught a few rare pictures in the sun. A short time after, the sky darkened and forced me to go somewhere warm. Warm. It's all relatives, maybe warmer than a ski resort in the Alps, not warmer than 40 degrees in August, on the beach. Just for the record, I love the winter, the grays, rain and sweaters, just hate the cold.

שמלה וסוודר: Mango
גרביונים: ארכיון מגירת הגרביים שלי.
מגפיים: Zara
צעיף: Accessorize
תיק (ישן): Aldo
תכשיטים: Diva

Dress and sweater: Mango
Stockings: My sock drawer archive
Boots: Zara
Scarf: Accessorize
Bag (Old): Aldo
Jewelry: Diva

תודה ל "ע" שצילמה תמונות כה טובות ברוח ספורטיבית, Thanks "I" for takeing such great pictures