יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

כופל לגראנז' Lagrunge Multiplier


היום גיליתי שיש פונקציה בבלוגר שמציגה ניתוחים סטטיסטים של הבלוג! לא יאומן, אני מרגישה כמו בפעם ההיא שהצלחתי לנטרל וירוס של המחשב לבד, בטח ככה ארגיש כשאלמד להפעיל מכונת כביסה, כולי התפעלות ותדהמה מעצמי!
מצאתי שכנראה לא רק המשפחה הקרובה שלי וקומץ חברים עליהם אני נאלצת לאיים קוראים את הבלוג! מסתבר שיש לי קוראים מרחבי העולם! טוב, יש כאן הטייה מסויימת, כי בטח הכניסות מיפן היו פשוט הכניסות שלי, ובטח הכניסות מדרום אמריקה הן של חברה נוספת עליה אני מאיימת, ובכל זאת, אני לא מכירה אף אחד מרוסיה! או מקנדה! אז כל הכבוד, תמשיכו כך, אתם מחדירים בי מוטיבציה להמשיך ולבבלג.

הפוסט הנוכחי עוסק בטרנד האהוב עלי, משבצות. מקורו של הטרנד בסיאטל 1992. דמיינו לעצמכם לילות חסרי שינה במרתפים בסיאטל, מקשיבים ללהקות הבי מטאל אנונימיות. אה, הגראנז'... אותה תקופה בה יכולת ללכת לבית הספר בתחתונים אמריקאים, חולצה גזורה ודר' מרטינס, אותה תקופה בה קלייר דיינס היתה אלילה, אותה תקופה בה מתבגרים שטופי הורמונים לא הוציאו את זעמם על הפייסבוק, אלא הקשיבו לנירוונה בחושך. אלה היו הימים.


Today I first found out that there is a function in Blogger that presents statistical analysis of my Blog! Unbelievable, I feel like that time when I managed to neutralize a computer virus, I bet that's how I'll feel when I finally learn to operate a washing machine! I'm all astonished!
It turns out that not only my close family and a bunch of friends read the blog! There are readers all over the world! Well, perhaps it is slightly misleading, 'cause I bet the entries from Japan was from when I visited there, and I have a friend on a trip to South America, but I don’t know anyone from Russia! Or Canada! So guys, way to go, keep it up, you are motivating me to keep blogging.
 
This post deals with my favorite trend, plaids. The trend originates in Seattle, 1992. Imagine yourself sleepless nights in dark basements in Seattle, listening to anonymous heavy metal bands. Oh Grunge… those days when you could walk to school in your brother's shorts, a cut T shirt and a pair of Dr. Martens, those days when Clair Danes was a goddess, those days when hormonal teens didn't take their rage out on Facebook, instead they listened to Nirvana in the dark. Those were the days.

שמלה (או טוניקה): Uniqlo

נעלים וגרבים: יפן

שרשרת: הארון של אמא – תקופת הגראנז'.

Dress (or tunic): Uniqlo

Shoes and socks: Japan

Necklace: Mom's closet – the era of the Grunge.

4 תגובות:

  1. יוניקלו!! ידעתי!! נתקלתי בחנות בניו יורק ויצאתי משם עם 16 שקיות! בבקשה שיביאו את יוניקלו לארץ! וחוץ מזה, אני צריכה נעליים כמו שלך בשחור או חום כהה. עדיף שחור. לטיפולך. אולי תהי קניינית אישית?
    מיכל

    השבמחק
  2. לא ממש אהבתי את יוניקלו, לא כל כך יוניק לטעמי.
    את הנעליים אני רואה לאחרונה בכל פינה, אבל אם יש לך אורך רוח, חכי לסין, זה עולה שם 3 ש"ח...

    השבמחק
  3. great style, great legs
    your fan from Argentina.....

    השבמחק
  4. כתבתי לך תגובה והבלוג האכזר שלך אכל אותה :(
    אף פעם לא הלכתי לבית ספר עם בוקסר וחולצה גזורה כי יש גבול אבל ד"ר מרטינס ומשבצות מזכירים לי רק רגעים טובים וחתיכים מלהקות גראנג'. במחשבה שניה, הד"ר מרטינס שלי עדיין אצלי ואדי ודר מפרל ג'אם עדיין חתיך. אין כמו לחיות בעבר.
    תתחדשי על הנעליים שהצלחת למצוא ביפן בעוד אני חזרתי על השאלה bigger?
    הילה

    השבמחק