מתעוררת, מתכוננת, נוסעת, עומדת בפקקים, מחפשת חניה, מגיעה לעבודה, רואה מיילים, נלחצת, מתמודדת, מדברת, מתפעלת, חוקרת, בוהה, תוהה, אוכלת, משתתפת בישיבות, שואלת, מתווכחת, נלחמת, נלחצת, לא מספיקה, הולכת הביתה, קוראת, אוכלת, לומדת, אוכלת, מסכמת, אוכלת, פותרת, אוכלת, שואלת, אוכלת, נלחצת, אוכלת, אוכלת, נרדמת, מתעוררת וחוזר חלילה.
אם גם אתם שותפים להרגשות ולסדר היום שלי, אתם מוזמנים להצטרף לקריאתי הנואשת לשינוי, כנראה שגם אתם חלק מפועלי העולם. אני לא מתכוונת במובן הקומוניסטי העתיק, אלא שכולנו פועלים, נמלים פועלות, רצים במבוך סיזיפי למען הגשמה עצמית, או משהו.
הפכתי פילוסופית מידי, הזמן לחזור ללמוד ל"ייצוא ושיווק בינלאומי"...
אם גם אתם שותפים להרגשות ולסדר היום שלי, אתם מוזמנים להצטרף לקריאתי הנואשת לשינוי, כנראה שגם אתם חלק מפועלי העולם. אני לא מתכוונת במובן הקומוניסטי העתיק, אלא שכולנו פועלים, נמלים פועלות, רצים במבוך סיזיפי למען הגשמה עצמית, או משהו.
הפכתי פילוסופית מידי, הזמן לחזור ללמוד ל"ייצוא ושיווק בינלאומי"...
לתשומת לב הקוראים - התמונות צולמו אחרי יום עבודה ולפני יום לימודים, ובהשראת הכותרת.
חולצה ומכנסים : זארה
תיק : Accessorize
שרשרת: H&M מלפני כמה עונות
נעלים (חביבות עלי מאוד, במיוחד הצלילים שעושות כשאני צועדת במסדרונות): סטיב מאדן, לפני שנתיים
משובח ביותר!
השבמחקוהחגורה מאיפה?
השבמחקהמממ... קיוויתי שתתעלמו מהחגורה, היתה תכנית מקורית, אבל שכחתי ממנה, וכאמור זה היה ישר אחרי העבודה, אז השתמשתי בשתי שרשראות של H&M שחוברו להן יחדיו. היה צורך לשבור את הכחול.
השבמחקהנעליים האדומות מזכירות לי את אלה של דורותי בקוסם מארץ עוץ. למען האמת הייתי במוזיאון שבו הן מוצגות, בוושינגטון. רוצה כאלה.
השבמחקהנעלים האדומות באמת שימשו אותי להתחפש לדורותי פעם.
השבמחקאבל אם אני לא טועה לדורותי מהסרט היו נעלים משובצות נצנצים עם פפיון. רמה אחרת לגמרי.
תתעודדי, בעוד 14 שנה תרגישי בדיוק אותו דבר,רק עם ניסיון של 14 שנה בזה...וגם תאלצי לוותר על האוכל ...(או שלא)...כי משמינים...
השבמחקאחת שיודעת...
תראי אותך, אחת שיודעת, נותנת לי הצצה לעתיד. אז רק שתדעי, שאני מתכננת ב- 14 השנים הקרובות לזכות בלוטו ולפרוש לאיים הקאריבים.
השבמחק