יום שני, 31 במאי 2010

Karla and me

דצמבר 1999, שתי נשמות תועות חולקות תורנות שמירה בבסיס טירונות במחנה שמונים, אי שם בצפון מרכז הארץ.
אין דבר שילכד אותן מלבד החיבה לאקסצנטריות, למוסיקה טובה והשנאה למדים.
כך הכרתי את קרלה ג'ונס.
יחד בילינו את השירות הצבאי שלנו, היא נהגה לקשט מגפיה בלק צבעוני, ואני נהגתי לאייר הפקות אופנה ממגזינים.
עשור (ואולי קצת יותר, אללי) אחרי, וקרלה אינה קרלה- היא כבר מותג אופנה משגשג (בערך כמו ששלמה ארצי כתב, אחרי הכל את שיר. אחרי הכל את מותג משגשג), ואילו באשר אלי, אני לפחות יודעת להגיד שאני יודעת מי אלו הפיקסיז (טוב, אולי רק שיר אחד שלהם).
אז גם אם הפוסט לא היה מובן לאף אחד מכם חוץ מלהדס (האלטר אגו של קרלה), אני מקווה שתאהבו את הבגדים שצולמו בשישי האחרון במכירה ביתית ביחד עם אביזרי האופנה (תיקים ותכשיטים) של המעצבת ענת גזית המוכשרת.


הדס (לבושה בקרלה ג'ונס) וענת (מעוטרת ב- NUSHA)

התנפלות המונית

חלק קטן ממגוון השמלות - מזכיר קצת טופשופ, קצת קאלה וקצת A+


Karla Jones – סירקין 5 גבעתיים
ליד הסביח המפורסם של "עובד" ובין בית הקפה ויולה.

את תכשיטי NUSHA של ענת גזית ניתן להשיג ב- Karla Jones

 

יום רביעי, 19 במאי 2010

בוהמיאליק



בשבועות יש נטיה להקרים הכל. ולזרוק מעל זה קצת פרמזן.
נדמה כי את הכל אופף קשר של שתיקה. אף אחד לא מעז לשאול כמה סוכר יש בעוגה. קוראים לה עוגת גבינה, ולגבינה יש קונוטציה קלילה ואוורירית. רק 5% שומן. אף אחד לא תוהה מה מאגד כל כך יפה את הביסקוויטים שמתחת לעוגה? אז לוקחים עוד מנת קיש תרד, הרי תרד זה ירק ירוק, כמעט ללא קלוריות בכלל. ומאוד בריא. אז מה עם הוא צף בשמנת מתוקה ונח על בצק פריך?
ואחרי כל זה צריך ללבוש לבן? ולפצוח במלחמות מים?
לא, אחותי. הפעם קראתי תיגר על הקונבנציות השגורות של החג ולבשתי שחורים. ובגדים רחבים, כי צמוד ושלוש פרוסות לזניה לא הולכים ביחד. אחרי הכל, החוקים הומצאו מזמן וכשאת עולה לרגל לירושלים על חמור, את בהחלט זקוקה לכל פחמימה מוקרמת שנקרית בדרכך.

התמונות צולמו במתחם ביאליק, שלא ממש קשור לחג, אבל מתאים לאווירה הבוהמיינית של מלבושי השחורים ותלתלי הנוסטלגים.

צנח לו זלזל...





חולצה וחגורה: Zara
חצאית: Urban outfitters
גרבים: ישנות...
שרשרת: Mango
נעלים: She's (ומאוד לא מומלצות!!!)