לא יודעת אם שמתם לב, אבל חם בחוץ. חם ולח בחוץ. כל כך חם בחוץ, עד כי אין לאן לברוח. בחוץ אי אפשר לנשום, ואי אפשר להסתכל לשום מקום כי השמש צורבת את העיניים אפילו דרך משקפי השמש הכהות ביותר, ואי אפשר לחשוב או לעבוד כי העצבים רופפים מהחום. ואי אפשר להיות בבית כי אחרי 14 שעות של הפעלת המזגן על 20 מעלות הוא נעשה פחות אפקטיבי. ובאוטו אי אפשר להיות כי המזגן שלי עושה קולות מוזרים... ובעבודה אי אפשר להיות כי מרוב חום כולם מפעילים את המזגנים על -15 מעלות וצריך להסתובב עם קרדיגנים, ואי אפשר להסתובב עם קרדיגנים כי קיחסה.
ואין לי השראה לפוסט, כי בחום הזה מי רוצה להתלבש? מי רוצה להתאפר? מי יכול לנעול עקבים? אני רק רוצה לשכב תחת זרם החסכמים החדש שלי, לאכול קרטיב או גלידה ולהתעלם מההשלכות.
לקח קצת זמן, אבל בין גל חום אחד למשנהו, הצלחתי למשוך משהו מהארון, ולהתגלגל אל מול המצלמה.
מדובר בשלל כבד ויקר. את השמלה יש לי כבר 16 שנים (אבוי! שכחתי שאסור לי לספור שנים בקול, זה תמיד עושה מצברוח מוזר). הכובע של אחותי מאותה תקופה, ואת הנעלים רכשתי בתחילת העשור הקודם.
אבל כבר עברנו על העובדה הפשוטה שהכל חוזר, החיים מעגליים, וגל החום יחזור גם בקיץ הבא... (והצדקנו בזאת את האגרנות שלי שמונעת ממני להשליך שמלות מכיתה ז').
ואין לי השראה לפוסט, כי בחום הזה מי רוצה להתלבש? מי רוצה להתאפר? מי יכול לנעול עקבים? אני רק רוצה לשכב תחת זרם החסכמים החדש שלי, לאכול קרטיב או גלידה ולהתעלם מההשלכות.
לקח קצת זמן, אבל בין גל חום אחד למשנהו, הצלחתי למשוך משהו מהארון, ולהתגלגל אל מול המצלמה.
מדובר בשלל כבד ויקר. את השמלה יש לי כבר 16 שנים (אבוי! שכחתי שאסור לי לספור שנים בקול, זה תמיד עושה מצברוח מוזר). הכובע של אחותי מאותה תקופה, ואת הנעלים רכשתי בתחילת העשור הקודם.
אבל כבר עברנו על העובדה הפשוטה שהכל חוזר, החיים מעגליים, וגל החום יחזור גם בקיץ הבא... (והצדקנו בזאת את האגרנות שלי שמונעת ממני להשליך שמלות מכיתה ז').
שמלה : קסטרו 1994
כובע: המשביר לצרכן 1992
נעלים: Zara 2002
חגורה: Accessorize (השנה...)
