בשבועות יש נטיה להקרים הכל. ולזרוק מעל זה קצת פרמזן.
נדמה כי את הכל אופף קשר של שתיקה. אף אחד לא מעז לשאול כמה סוכר יש בעוגה. קוראים לה עוגת גבינה, ולגבינה יש קונוטציה קלילה ואוורירית. רק 5% שומן. אף אחד לא תוהה מה מאגד כל כך יפה את הביסקוויטים שמתחת לעוגה? אז לוקחים עוד מנת קיש תרד, הרי תרד זה ירק ירוק, כמעט ללא קלוריות בכלל. ומאוד בריא. אז מה עם הוא צף בשמנת מתוקה ונח על בצק פריך?
ואחרי כל זה צריך ללבוש לבן? ולפצוח במלחמות מים?
לא, אחותי. הפעם קראתי תיגר על הקונבנציות השגורות של החג ולבשתי שחורים. ובגדים רחבים, כי צמוד ושלוש פרוסות לזניה לא הולכים ביחד. אחרי הכל, החוקים הומצאו מזמן וכשאת עולה לרגל לירושלים על חמור, את בהחלט זקוקה לכל פחמימה מוקרמת שנקרית בדרכך.
התמונות צולמו במתחם ביאליק, שלא ממש קשור לחג, אבל מתאים לאווירה הבוהמיינית של מלבושי השחורים ותלתלי הנוסטלגים.
צנח לו זלזל...
חולצה וחגורה: Zara
חצאית: Urban outfitters
גרבים: ישנות...
שרשרת: Mango
